קיימות גישות ניתוחיות שונות:
הגישה הקדמית – בה ההליך הכירורגי מתבצע מהחלק הקדמי של הירך.
הגישה האחורית – בה ההליך הכירורגי מתבצע בחלק הצדדי אחורי של הירך.
הגישה הצידית – בגישה זו ניתן לבצע חתך גדול יותר אם יש בכך צורך במהלך הניתוח, אל המפרק מגיעים תוך חצית השרירים, הנתפרים בסיומו. גישה זו פחות נפוצה.
הניתוחים הראשונים להחלפת מפרק הירך בוצעו בתחילת שנות ה-60, והוגדרו כהצלחה גדולה שהתוותה דרך חדשה לפתרון בעיות ומחלות המפרק.
מאז ועד היום הטכניקות כמו גם המכשור המקצועי והחומרים שמהם עשוי השתל משתכללים והוכיחו הצלחה ואפקטיביות של הניתוח המשפר תוך זמן קצר ובאופן משמעותי את איכות החיים.
הצלחת הניתוח תלויה במכלול של גורמים שונים כגון אורח חייו של המטופל בתקופה הטרום ניתוחית, רמת פעילותו היומיומית, טווח התנועה של המפרק, ההליך הכירורגי עצמו, היענות המטופל להנחיות שלאחר הניתוח, וכמובן ניסיונו האישי ומקצועיותו של המנתח.
קיימים יתרונות רבים בביצוע ניתוח להחלפת מפרק הירך בגישה הקדמית:
- עיצוב אנטומיית המפרק – כיוון שהמטופל שוכב על גבו במהלך הניתוח להחלפת מפרק הירך, ניתן לבדוק באופן מדויק את טווחי התנועה והיציבות של מפרק הירך.
- בגישה זו יש פחות סיכוי לסיבוכים.
- אין הגבלות בתנועה לאחר ביצוע הניתוח.
- קימה להליכה או ישיבה ביום הניתוח.
- אפשרות להשוות בין גבהי הרגליים (מכיוון שהמנותח שוכב על גבו) ומניעת צליעה.
- תקופת שיקום והחלמה קצרה ומהירה.
- ניתוח להחלפת מפרק הירך אורך בין שעה לשעה וחצי בממוצע, בהתאם למצבו של כל מטופל.
- בגישה הקדמית יש פחות טראומה לגוף, מעטפת השרירים של המפרק נשמרת, המפרק שהוחלף יציב יותר ואין צורך בהגבלות המוכרות מהניתוח הרגיל. החזרה לפעילות שגרתית מלאה, בגישה זו אינדיבידואלית, אולם הממוצע מדווח על כחודשיים.
