ד"ר רמי כרדוש, מומחה מוביל בניתוחי החלפת מפרקים מתקדמים, לרוב פוגש חולי דלקת מפרקים שגרונית בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הפגיעה הדלקתית והאוטואימונית במפרק חמורה ומשמעותית מאוד ונדרשת החלפה כירורגית למפרק מלאכותי. בדרך יש מגוון גישות טיפוליות שניתן לנסות ליישם. נסביר אודות המחלה, מאפייניה, גורמי הסיכון שלה ואפיקי טיפול אפשריים.
מהי דלקת מפרקים שגרונית?
במצבי התפרצות של דלקת מפרקים שגרונית זו מערכת החיסון של החולה עצמו אשר תוקפת את התאים והרקמות בגוף ויוצרת את המצב הדלקתי ואת הפגיעה המערכתית, זאת מסיבות שעדיין לא לגמרי מובנות למדע.
אמנם רוב הפגיעה היא ברקמות ובתפקוד המפרקים בגוף, אך דלקת מפרקים והתסמינים בהחלט יכולים להיות גם ברקמות ואיברים אחרים בגוף החולים. בכל מקרה, מדובר על מחלה הפוגעת מהותית באיכות החיים של הסובלים ממנה.
בניגוד לשחיקה ולבלאי הנפוצים במחלות מפרקים ניווניות, דלקת מפרקים שגרונית משפיעה בעיקר על ציפוי המפרקים, מה שגורם לנפיחות כואבת ודלקתית אשר לבסוף יכולה לגרום לשחיקת עצם ועיוות של המפרק. זוהי אותה דלקתיות אופיינית למחלה שיכולה לפגוע באזורים אחרים בגוף. בעוד שפרוטוקולי טיפול חדישים שיפרו משמעותית את אפשרויות הטיפול במחלה, היא עדיין בהחלט יכולה לגרום לנכות ממשית ולצורך בניתוח החלפת מפרק.
התסמינים של דלקות מפרקים שגרונית
- כאב ואי נוחות במפרקים שונים בגוף
- נפיחות, התקשות/התרככות ומוגבלות תנועתית במפרקים
- עייפות משמעותית ותחושה של היעדר אנרגיה
- חולשה גופנית כללית
- העלאת חום
- אובדן תאבון וירידה במשקל
לרוב התסמינים סימטריים, מתרחשים בשני צידי הגוף. דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת בדר"כ תפגע במפרקים הקטנים יותר, כאשר עם ההחמרה במחלה התסמינים יעברו ויתגברו גם למפרקים הגדולים יותר. בנוסף, כ-40% מהחולים מדווחים גם על פגיעות ובעיות באזורים אחרים, למשל העיניים, העור, תפקודי ריאות, כליות, בעיות עצביות, כלי דם וכדומה.
אבחון של דלקת מפרקים שגרונית הוא ברובו על בסיס התסמינים שמתארים המטופלים ועם תמיכה ראייתית של בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה מסוימות.
מהם גורמי הסיכון למחלה?
כאמור, דלקת מפרקים שגרונית נגרמת כתוצאה מתהליך אוטואימוני בגוף בו מערכת החיסון העצמית תוקפת את רקמות החולים, כאשר לא לחלוטין ברור מה מעודד ומפעיל את הפעולה השגויה הזו מצד מערכת החיסון. אך כן ידועים גורמי סיכון מסוימים שהודגם כי מעלים את הסיכון להתפתחות מצבי שם של דלקות פרקים שגרוניות:
- גיל: אמנם המחלה להתפרץ בכל גיל, אך שכיחותה עולה לאחר גיל 60.
- מגדר: נשים סובלות יותר מדלקות פרקים שגרוניות.
- עישון: נמצא כי עישון, בעיקר כבד, מגביר את הסיכוי להתפרצות המחלה.
- גנטיקה: היבט זה אינו ברור לגמרי, אך ככל הנראה שיש מרכיב גנטי מסוים המעלה את הסיכון לחלות בדלקת מפרקים שגרונית.
- עודף משקל וחוסר בפעילות גופנית: אורח חיים לא בריא, עודף משקל, חוסר בפעילות גופנית, כולם מקדמי סיכון למחלות רבות, כולל להתפתחות דלקת פרקים שגרונית.
- סטרס כבד: כמו מצבים רפואיים רבים, גם כאן עומס גבוה של סטרס עשוי להיות גורם סיכון ממשי.
טיפולים אפשריים במצבים של Rheumatoid Arthritis
יש כיום גישות טיפול שונות ומגוונות למצבי דלקות מפרקים שגרוניות, תרופתיים, לא תרופתיים ולבסוף גם כירורגיים. האפשרויות הנפוצות ביותר הן:
- טיפול עם סטרואידים, להפחתת הדלקת וצמצום תגובת מערכת החיסון.
- טיפולים תרופתיים עם תרופות כגון מתוטרקסט, ערבה (לפלונומיד), סלזופירין, פלקווניל – כמעט לכולן תופעות לוואי המחייבות מעקב צמוד.
- טיפולים ביולוגיים שונים, מותאמים אישית ומכוונים ספציפית לדלקת מפרקים שגרונית, טיפולים המראים הצלחות מרשימות מאוד והופכים להיות פריצת דרך רפואית חשובה בתחום.
- טיפולי עזר שאינם תרופתיים – פיזיותרפיה, טיפולים במים ושאר טיפולים פיזיים שנועדו לתמוך במפרקים ולשפר את התסמינים.
- החלפת מפרקים שנפגעו משמעותית – בתהליך כירורגי מתקדם, מתקינים בגוף מפרק מלאכותי חדש – היתרון שמערכת החיסון לא יכולה לתקוף מפרק סינטטי שכזה.
לפרטים נוספים וקביעת פגישת אבחון, צרו קשר עם מרפאות ד"ר רמי כרדוש והמרכז להחלפות מפרקים.
