מקור כאבי ברכיים שחיקת סחוס
אוסטאוארתריטיס (דלקת פרקים ניוונית) של הברך היא מצב ניווני מתקדם היוצר כאבים בברך, קשיחות של מפרק הברך ואובדן תנועתיות במפרק. הברך היא מפרק המורכב משלוש עצמות (פמור, טיביה והפיקה) ומרקמה רכה וגמישה המגנה על קצות העצמות ובולמת זעזועים, רקמה זו היא הסחוס (הסחוס המכסה את משטחי העצמות והמניסקוסים בולמי הזעזועים).
במקרים רבים מאוד, המקור לכאבי הברכיים ולדלקת הפרקים הוא חיכוך של עצם לעצם במפרק הברך, תופעה אשר מתרחשת כאשר ישנה שחיקת סחוס. לצד זאת, שחיקת סחוס מלווה לא אחת גם בתהליך דלקתי. לאורך זמן, הסחוס יכול להישחק או להיפגע באופן מוחלט, העצמות מתחככות זו בזו בעת תנועה ועשוי להיווצר נזק קבוע וכמובן כאבים חזקים וירידה חדה בתנועתיות המפרק.
שחיקת סחוס בברך משפיעה משמעותית על חיי היומיום ועל איכות החיים של הסובלים ממנה. השחיקה בהחלט עשויה לגרום לכאבי ברכיים הולכים ומחמירים, עד כדי כאבים משתקים וחמורים מאוד. כמו כן, הפגיעה בתפקוד המפרק וביכולת התנועתיות שלו מונעת מהחולים לבצע פעילויות גופניות רבות ובמקרים חמורים אף יש מניעה לעלות מדרגות, ללכת, לקום מישיבה לעמידה, להיכנס לרכב, מניעה לנהוג מרוב כאבים ותנועתיות נמוכה וכן הלאה. כך ששחיקת סחוס היא תופעה אשר עשויה בהחלט ליצור פגיעה רחבה ומהותית באיכות החיים.
האם אפשר למנוע או לעצור שחיקת סחוס?
ראשית כל, פעולות מניעתיות לשחיקת סחוס בברך כוללות למשל פעילות גופנית קבועה אשר מניעה את המפרק, אך ללא יצירת עומסים כבדים וחזקים מדי לאורך זמן. שחייה למשל היא פתרון מצוין לפעילות גופנית שלא יוצרת עומס וסטרס על מפרקי הברכיים. הליכה בתוך מיים היא פעילות מצוינת. ניתן גם ללכת בצורה מבוקרת על היבשה תוך שימוש במקלות נורדים. יש להימנע ככל שניתן מחבלות, מכות וטראומה למפרק הברך ובכלל זה לרקמות הסחוס של המפרק – למשל להימנע מתנועות סיבוביות פתאומיות וחזקות של הברך. חשיבות רבה יש לירידה במשקל במטרה להוריד את העומס הקבוע על המפרק ועל רקמות הסחוס.
הטיפולים אינם באים להקטין את שחיקת הסחוס אלא להוריד את הכאב שמקורו בדלקת. יש מקום לתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAID). ניתן גם לבצע הזרקות סטרואידים ביחד תרופות להרדמת מקומית במטרה לשבור את מעגל הכאב. זריקות אלה יש לתת באופן מבוקר בכמות קטנה.
ניתוח ארתרוסקופי לתיקון קרעים ונזקים לסחוס אינו מקובל היום אלא במקרים מיוחדים כמו קרע בשורש המניסקוס שתפירתו וקיבועו יכולים למנועה החמרה שחיקתית נוספת בברך. השתלת סחוס עצמי מאזור אחר בברך לאחר גידולו במעבדה מבוצע לנזקים סחוסים מאד מבודדים ולא למחלה מפושטת של הסחוס המפרקי.
במצבים בהם שחיקת הסחוס חמורה וחומרת הכאב גורמת לפגיעה באיכות החיים יש מקום לשקול החלפת ברך (ניתוח החלפה חלקית או שלמה של המפרק).
ב- 80% מהמקרים יש הצלחה טובה לניתוח.
